עורך דין לשון הרע ותביעת דיבה:

פרסמו נגדך טקסט, בכתב או בע"פ, שבו הכפישו את שמך או את העסק שלך? ייתכן שאתה זכאי לפיצויים.

משרד לוינטל-גלעד ושות' הוא מהמובילים בישראל בתחום לשון הרע, הדיבה והשיימינג, ומייצג בין היתר ראשי ערים, עיריות ומועצות, חברי כנסת, עיתונאים ובכירים במשק הישראלי, גם תובעים וגם נתבעים.

בדקו האם גם לכם יש עילה לתביעת לשון הרע ואפשרות לקבלת פיצוי כספי של עשרות אלפי שקלים:

עורך דין לשון הרע ותביעת דיבה:

פרסמו נגדך טקסט, בכתב או בע"פ, שבו הכפישו את שמך או את העסק שלך? ייתכן שאתה זכאי לפיצויים.

מטרתו של חוק איסור לשון הרע היא להגן על כבודו של כל אדם ועל שמו הטוב ועל כך - המשמיץ חשוף לתביעה אזרחית ומתן פיצויים בעקבות העוולה שגרם.

משרד לוינטל-גלעד ושות' הוא מהמובילים בישראל בתחום לשון הרע, הדיבה והשיימינג, ומייצג בין היתר ראשי ערים, עיריות ומועצות, חברי כנסת, עיתונאים ובכירים במשק הישראלי, גם תובעים וגם נתבעים.

בדקו עילה לתביעת לשון הרע ואפשרות לקבלת פיצוי כספי של עשרות אלפי שקלים:

מתי אפשר לתבוע בגין לשון הרע?

כפי ששמתם לב - יש הרבה אנשים שלשון הרע דווקא כן מדבר אליהם, אך בין מה שנאמר בחדרי חדרים ובין פרסום פוגעני יש מענה משפטי בדמות תביעה אזרחית שיכולה לזכות אתכם בפיצויים בגובה של 150,000 ₪, גם ללא הוכחת נזק.

אז באילו מקרים נוכל להגיש תביעת דיבה?

עדיין לא בטוחים? זה בסדר.

על מנת לתרגם את הפגיעה בשמכם הטוב או בשם הטוב של העסק שלכם לפיצוי כספי – הקמנו את המערכת הממוחשבת לבדיקת עילה לתביעת דיבה:

לקוחות ממליצים ב-Google וב-Facebook:

שאלות נפוצות:

ניתן להגיש תביעה רק אם ההשמצה מתועדת, רק אם נאמרה לעוד אדם חוץ מאשר לאדם המושמץ (לא מספיק שאמרו אותה רק לנפגע עצמו), אם האירוע או הפרסום התרחש בתוך 7 השנים האחרונות, ואם היה בו מלל או סימן. יכול להיות פרסום כתוב (כמו פוסט בפייסבוק), יכולה להיות אמירה בעל פה (כמו דיבור לא ראוי מול אנשים אחרים או שידור רדיו), אבל צריך להיות ברור שעוד אדם שמע את קרא את הדברים, או לפחות היה לעוד אדם פוטנציאל לקרוא אותם, מעבר לאיש שנעלב.

האמת היא שאין באמת הבדל, לצורך החוק הקיים. "שיימינג" הוא ביטוי באנגלית, שבא לדבר על "ביוש" אדם בפומבי, באמצעות פרסום לשון הרע נגדו. זה מושג חדש יחסית, שמדבר על לשון הרע המפורסם באופן ויראלי, לעיני מספר רב של אנשים, ברשתות החברתיות. בסופו של יום, זה פרסום לשון הרע ואין ל"שיימינג" חוק נפרד. אשר לההבדל בין "דיבה" ו"לשון הרע", זה כבר הבדל הלכתי, מהמקורות. דיבה הוא פרסום שקרי (האחים של יוסף, מספר "בראשית", המציאו עליו דברים והוציאו דיבתו רעה), ולשון הרע – יכול להיות גם דבר נכון שמפורסם על אדם, ועדיין נועד לבייש אותו (כמו תיאור פיזי של מגבלה אצל אדם, שהיא נכונה, אך איזכור המגבלה פוגע, למרות שהדברים נכונים). בשורה התחתונה, כך או כך, מדובר בתביעת לשון הרע.

כאשר מדובר בפרסום כתוב, כמו לדוגמא פוסט בפייסבוק, או דוא"ל שנכתב, פרסום בעיתון או באתר אינטרנט – הרי שהעתק של הפרסום, או "צילום מסך" המתעד אותו, מהווה הוכחה לרוב. פרסום בעל פה, של אמירות, הוא פרסום שקשה יותר להוכיחו, והוא דורש עדים שנכחו במקום ושמעו, ועדותם אמינה, או – אם הדבר הוקלט, במקרה או שלא במקרה הקלטה של הדברים, באודיו או בווידאו.

ככל ומוכח לבית המשפט כי הפרסום נעשה "בכוונה לפגוע", הפיצוי מוכפל, אך מדובר במשוכה גבוהה למדי. הכוונה היא להוכחה כי המפרסם פעל באופן מכוון לייצר פגיעה משמעותית. לא פלט פליטת פה, ולא כתב דבר מה בלהט הרגע, אלא ישב ותכנן פגיעה מכוונת (לדוגמא, עיצב מודעה אצל גרפיקאי בתשלום, ושילם לחברת הפצה להפיץ אותה או פנה באופן מכוון ומתוכנן לכלל הדיירים בבניין מסוים כדי להפיץ מידע על אחד השכנים). נדירים הם המקרים בהם בית המשפט משתכנע בהוכחה של "כוונה לפגוע" ומכפיל את הסכום.

ניתן להגיש, במקרים מיוחדים, קובלנות פליליות בלשון הרע (באמצעות עו"ד פרטי ולא על ידי המשטרה). זה לא עניין טריוויאלי, ודורש גם הוכחה של "כוונה לפגוע" (הוכחה מורכבת לכשעצמה). אך הדבר אפשרי – וכבר היו הרשעות בלשון הרע. ראו הרחבה על הנושא כאן. גם המשטרה והפרקליטות רשאיות להגיש כתבי אישום בפלילים, אך הדבר נעשה במשורה לאורך השנים, בעיקר לאחר הטראומה הלאומית בעקבות "פרשת קסטנר" הידועה, משנות החמישים של המאה הקודמת, שם האדם שהתכוונו להגן עליו לאחר ששמו נפגע, נרצח, ושמו טוהר רק לאחר מותו (כאשר בערכאה הראשונה, שמו נפגע באופן משמעותי יותר מהפגיעה שבגינה הוגש כתב האישום נגד המשמיץ מלכתחילה).

בעיקרון, במקרי קיצון, ניתן לטעון כי עבריין אינו אוחז בשם טוב דיו. באחת מתביעות הדיבה שהגיש האנס המורשע בני סלע, קבע בית משפט כי אין לו שם טוב, ותביעתו נדחתה. ואולם, עבריינים בתחום אחד, זכאים, חרף הרשעתם, שלא להיות מושמצים בעניין אחר, שכלל לא נעשה על ידם. כך, העבריין אבנר הררי זכה בתביעה מול העיתונאית ג'ודי ניר מוזס לדוגמא. ואילו אנו, ייצגנו אדם שהורשע בעניין אחד, בתביעת דיבה בגין כך שהטיחו בו כי הוא נחשד בביצוע דבר מה אחר, שכלל לא נחשד בביצועו, ובית המשפט השתכנע כי יש לפסוק לו פיצוי.

ללא כל ספק, היה זה הסכום של כמיליון ו-300,000 שקלים, שבו זכה השר לשעבר אנטולי שרנסקי (ומפלגתו, שתבעה גם כן), כנגד יולי נודלמן, מי שכתב אודותיו ספר בשם "שרנסקי בלי מסיכה", כאשר הספר התיימר להציג את "האמת" מאחורי שרנסקי, והוכח כי הדברים היו שקריים ודיבתיים. הסכום ירד בחצי לערך במסגרת ערעור שהוגש. לאחר מכן תוקן סעיף הפיצוי בחוק, והיום ניתן רק לחלום על פסיקות בהיקפים כאלה בתביעות לשון הרע.

היו תביעות לשון הרע שהוגשו על הוצאת אצבע משולשת, הייתה תביעה שעסקה בקריקטורה שבה נראה אדם בועל את האדמה, והייתה תביעה שבה אליקים העצני ז"ל תבע את יגאל תומרקין ז"ל על כך ששלח לו גלויה ובה כתב "לכבוד העצני, כתובת: מחנה ריכוז חברון" (מתוך רצון להביע עמדה פוליטית, ותוך שהטענה הייתה שהעצני ז"ל נפגע כי הדוור ראה וגם אשתו קראה כאילו מייחסים לו מגורים בחברון, כמחנה ריכוז, ואז הוא בתפקיד של שומר נאצי). אבל נדמה לנו שהתביעה הכי מוזרה, שאף התקבלה, היא זו שבה זמר של שירה בציבור (משה להב מ"הטיש הגדול"), נתבע על כך שלאחר שמשתתפת בקהל סיימה לשיר איתו דואט, הוא הקדיש לה את הלהיט "שיר הפריחה" של עפרה חזה ז"ל. היא נעלבה, תבעה וגם זכתה (בפיצוי קטן).

ניתן לבקר בעל עסק, במספר תנאים. ראשית, בתנאי שצרכת את השירות שלו, ולא כתבת על מי שכלל לא שירת אותך, או כאשר אתה מכיר אותו ויודע כי דבריך מבוססים. שנית, דעה היא דבר מותר, אבל כשיש במסגרת הפרסום גם עובדות, צריך לדעת שיש איך להוכיח את הנטען בהן. שלישית, גם אם דעה היא דבר מותר, צריך שההתבטאות לא תעבור את גבול הטעם הטוב, ושהנוסח יהיה ענייני ולא "לגופו של אדם" אם מדובר בביקורת על עסק.

בתי המשפט לרוב יעדיפו שלא "לקחת צד" בוויכוחים פוליטיים וחברתיים, המגיעים לבית המשפט במסווה של לשון הרע. ברוב הוויכוחים מהסוג הזה ממילא אין צד אחד "צדיק" ושני "רשע" כי אם הסלמה של ויכוח, תוך הטחת האשמות הדדית. לדעת בתי המשפט, ממילא מי שקורא את הוויכוחים האלה נמצא באחד הצדדים ומצדד בהם, וממילא לא "לוקח ברצינות" את האמירות הקשות, הנאמרות במסגרת הוויכוח. אך כמובן, כאשר עוברים את הגבול (ולדוגמא, מתחילים עם השוואות של משתתפי הדיון לסמלים ובכירים נאציים) יכולים גם המשתתפים בדיונים, אם הגזימו בתגובות קיצוניות, למצוא עצמם בתביעת לשון הרע, וככל שבתי המשפט לא יצליחו לשכנע את הצדדים להתגשר או להתפשר, בסוף – הם ייאלצו לפסוק פסיקה. ראו בעניין זה, מאמר באתר על פסק דין בעניין ספקני חיסונים.

גם חברה, עמותה, מפלגה, אגודה או עירייה יכולה לתבוע ולהיתבע. היה ויכוח משפטי ארוך שנים האם ליישות משפטית כזו אפשר לייחס "עוגמת נפש" (הרי אין לה "נפש"), והאם גוף כזה יכול לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, ולבסוף הוכרע כי גופים משפטיים יכולים ליהנות מסעיף זה של פיצוי ללא הוכחה. כאשר תובעים גוף כמו חברה, מפלגה, עירייה, עמותה – אפשר כמובן גם לתבוע את האנשים העומדים מאחוריה, ככל שמיוחס להם פרסום באופן אישי, או שאפשר לתבוע את הגוף עצמו, אם פרסום של מישהו מתוכו, נעשה על דעתו (כמו עובד חברה, דובר חברה או מי מטעמה, שהגיב "בשמה" ופרסם כך לשון הרע, על "דעת" החברה).

בתביעה שניהלנו במשרד נבחנה סוגיה זאת לראשונה. נדרשנו להגיע עד ערעור לבית המשפט המחוזי, כדי לקבוע שאמנם התגובית (התגובה לפוסט) היא בעלת תהודה או צפייה פחותה מזו של הפוסט המרכזי, אך גם היא נחשבת לפרסום לשון הרע ולא ל"זוטי דברים". באופן מפתיע, היה בבית משפט השלום בו הופענו, שופט אחד לפחות שסבר שפרסום כזה, גם אם הוא משמיץ, לא יהווה לשון הרע, ועל כך התעקשנו לערער, וטוב שכך.

אודות המשרד:

משרד לוינטל-גלעד ושות' הוא מהמובילים בישראל בתחום לשון הרע, הדיבה והשיימינג, ומייצג בין היתר ראשי ערים, עיריות ומועצות, חברי כנסת, עיתונאים, כלי תקשורת וחברות גדולות במשק.
המשרד ממוקם בלב תל אביב והוא מציב סטנדרטים משפטיים גבוהים, חשיבה מחוץ לקופסא, התמחות בבניית אסטרטגיות משפטיות ומוניטין חסר פשרות כדי להשיג ללקוחותיו את התוצאות הטובות ביותר.

המשרד נוסד בשנת 2006 ע"י עוה"ד רון לוינטל, יו"ר ועדת לשון הרע הארצית של לשכת עורכי הדין, חבר ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין, יו"ר ועדת לשון הרע במחוז ת"א, מרצה מבוקש בתחום לשון הרע בלשכת עורכי הדין ומחוצה לה.
עו״ד רון לוינטל הוא מחבר הספר ״ארץ דיבת חלב ודבש״, מוזמן תדיר להנחות סדנאות בתחום לשון הרע בלשכת עורכי הדין, שימש בעבר כחבר מועצת העיר ת״א-יפו ויו"ר ועדת הביקורת העירונית, דירקטור בחברה הכלכלית, מנחה טלוויזיה ורדיו וכעורך בעיתונות הכתובה.

במשרד שותפה עו״ד עילית גלעד, אשר שימשה במשך שנים כמגשרת בתחום המשפחה, בתביעות נגד בנקים וגופים גדולים ובעלת ידע בתביעות אזרחיות ובלשון הרע, שימשה כדירקטורית בחברה כלכלית, ייעצה לקמפיינים ומתמחה בבניית אסטרטגיות וניהול משברים וכן פעילה בכל הנוגע לייצוג נשים בסיכון, מנגישה מזה שנים רבות מידע משפטי ופעילה בתחום החינוך.

משרד עו"ד לוינטל – גלעד עתיר ניסיון בתחום לשון הרע, ואחראי לפסיקות בעלות ערך ותהודה במשך כמעט 2 עשורים. לעו״ד לוינטל התמחות מיוחדת גם בניהול קובלנות פליליות בתחום לשון הרע. משרדנו היה מעורב הן בהרשעות והן בזיכויים, והיה מעורב בתביעות תקדימיות מבחינה משפטית בישראל, כמו ההכרה בתגובה בפייסבוק כלשון הרע ואף הכרה בשיתוף כבסיס לתביעת לשון הרע.

בין לקוחות המשרד ניתן למנות ראשי עיריות רמת גן, ראשון לציון, טבריה, מבשרת ציון, גני תקווה, אור יהודה, כפר יונה ועד פורידיס. המשרד סיפק ומספק ייעוץ משפטי לעיריות, חברות ולאתרי חדשות אינטרנטיים.

משרדנו מייצג גם תובעים וגם נתבעים ובכך מכיר את רזי החוק מ-2 צידי המתרס ויודע להפעיל אסטרטגיות משפטיות מורכבות על מנת להשיג ללקוחותיו את התוצאה הטובה ביותר.

המשרד מדורג מידי שנה בין המובילים והבולטים בדירוגים השונים, בהם זה של חברת הדירוג BDI (יוער כי משרדנו אינו מעמיד עצמו לבחירת חברת הדירוג דאן אנד ברדסטריט מתוך בחירה בשנים האחרונות, אך בשנים עברו, בהן הוגשה מועמדות לחברת דירוג זו, המשרד דורג מידי שנה ברציפות כאחד הבולטים והמובילים בתחומו).

הצלחות המשרד:

85,000 ₪ פיצוי לראשת העיר כפר יונה, שושי כחלון כידור בגין השמצה של חבר מועצה.

130,000 פיצוי נפסקו לטובת אנשי חברת קבורה שהושמצו בטענה שלא העבירו "עמלות" לעובדי המועצה.

תביעת ענק נגד יאיר נתניהו שזיכתה את התובע ב-250,000 ₪ פיצויים.

גבר שילם 60,000 ₪ פיצוי לאחר שטען כנגד מישהי כי היא "גנבה לו זרע".

אישה תשלם לבעלה 40,000 ₪ על הגשת תלונות שווא במשטרה

פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין הפצת לשון הרע של שכן בקבוצת הוואטספ.

מאות אלפי שקלים בתביעות שונות לחברי הקהילה בעקבות קריאות "אתיופי מסריח" ו"כושים".

רופא ישלם 18,000 ₪ בעקבות קריאת "חולה נפש" למטופל.

מן התקשורת:

המהפכה המשפטית האמיתית? הבינה המלאכותית שמתוכננת להחליף את עורכי הדין

פרסום ראשון: תביעה על סך 150 אלף ש"ח נגד ליאל קוצרי - "בחר 'לעשות סצנה' וסירב לכבות את הסיגריה"

אחרי שנדחה במחוזי: יאיר נתניהו ביקש לערער לעליון בתביעת לשון הרע נגדו

"מכונת דיבה משומנת": כמה ישלם ראש העיריה שכתב כמעט 40 פרסומי לשון הרע?

כנס אילת 2022: אינפלציה של תביעות דיבה בעידן הרשתות החברתיות

פסיקת פיצוי בסך של 100,000 ש"ח על שכן בגין הפצת לשון הרע נגד שכן אחר

אתר "וואלה" פירסם ללא רשות תיעוד מהפגנה בפתח-תקווה שמצא ברשתות החברתיות, ויפצה ב-23 אלף שקל את הצלמת

תאגיד וולט דיסני יאבד בקרוב את דמותו של 'מיקי מאוס' - עו"ד רון לוינטל מסביר בתכנית הרדיו של בן כספית ואריה אלדד

האם יש עילה לתביעת לשון הרע?

ענו על מס' שאלות הקשורות לפרסום הפוגעני - ואנו נבדוק האם ניתן להגיש תביעה שתזכה אתכם בפיצוי כספי: